ברמלי - חלק שני

作词 : נתן אלתרמן
作曲 : נדב הולנדר
נִתְחַלְחָלוּ גָד וִימִימָה,
בַּרְמלַי צוֹעֵק: קָדִימָה!
הוּא בְּאַפְרִיקָה פּוֹסֵעַ,
שָׁר בְּקוֹל מְזַעֲזֵעַ:
"אֲנִי הַמִּפְלֶצֶת, הַשֵּׁן הַקּוֹצֶצֶת,
אֲנִי הַגַּזְלָן הָרָשָׁע בַּרְמלַי.
וְאֵין לִי עִנְיָן עוֹד
בְּשׁוּם בַּנַנָנוֹת
וּבְשׁוּם שׁוֹקוֹלָדּוֹת
וּבְשׁוּם מַרְמֶלַדּוֹת,
כִּי רַק בִּילָדִים
קְטַנְטַנִּים, חֲמוּדִים -
כְּמוֹתְכֶם, יְלָדַי!"
בְּעֵינָיו נוֹרָאוֹת כְּבָר מַבְרִיק הוּא,
בְּשִׁנָּיו נוֹרָאוֹת הוּא חוֹרֵק,
מְדוּרָה נוֹרָאָה כְּבָר מַדְלִיק הוּא,
וּמִלָּה נוֹרָאָה הוּא צוֹעֵק:
"קָרבַּס! קָרבַּסַיִם!
אֲרוּחַת־צָהֳרַיִם!"
הַיְלָדִים בִּבְכִי עוֹנִים לוֹ,
מִתְיַפְּחִים מִתְחַנְּנִים לוֹ:
"בַּרְמלַי, בְּיוֹם צָרָה
חוּסָה נָא עָלֵינוּ,
אֶל אִמֵּנוּ הַיְקָרָה
חִישׁ מַהֵר שָׁלְּחֵנוּ.
לְעוֹלָם מֵאִמָּא עוֹד אָנוּ לֹא נִבְרָחָה
וְעַל אַפְרִיקָה הַזאת לְעוֹלָם נִשְׁכָּחָה.
הוֹי, אוֹכֵל־אָדָם חָבִיב, נִתְחַנֵּן אַפַּיִם:
סֻכָּרִיּוֹת לְךָ נַקְרִיב, תֵּה עִם עוּגתַיִם".
אַךְ הַפֶּרֶא הַמִּפְלֶצֶת עֲלֵיהֶם נָשָׂא קוֹלוֹ:
"לֹא!"
אָז לְגָד יְמִימָה סָחָה:
"מִישֶׁהוּ, נִדְמֶה לִי כָּכָה,
בְּמָּטוֹס אֵלֵינוּ תָּר.
זֶהוּ דוֹקְטוֹר, זֶהוּ דוֹקְטוֹר,
זֶהוּ דוֹקְטוֹר אוֹיְזֶמַּר!"
אוֹיְזֶמַּר אֵל גָּד וִימִימָה מְדַלֵּג,
אוֹיְזֶמַּר אֶת גָּד וִימִימָה מְחַבֵּק,
וּבְחִיּוּךְ נָעִים בְּלִי דַי
סָח לַפֶּרֶא בַּרְמלַי:
"הָהּ, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ,
יַקִּירִי מַר בַּרְמלַי,
נָא מַהֵרָה
וְשַׁחְרֵרָה
אֶת רֵעַי
אֶת יְלָדַי!"
אַךְ הַפֶּרֶא קוֹפֵץ וְחוֹטְפֵהוּ
וְאֶל תּוֹךְ הַמְּדוּרָה
מַשְּׁלִּכֵהוּ -
וְדוֹלֵק וְצוֹעֵק אוֹיְזֶמַּר:
"אוֹי זֶה רַע
אוֹי זֶה מַר!
וּשְׁנֵי הַיְלָדִים -
יְלָדִים אֻמְלָלִים ¬¬-
בַּמְּדוּרָה הַגְּדוֹלָה
מִסְתַּכְּלִים
וּבוֹכִים
וּבוֹכִים בֶּכִי מַר.

作词 : נתן אלתרמן
作曲 : נדב הולנדר
נִתְחַלְחָלוּ גָד וִימִימָה,
בַּרְמלַי צוֹעֵק: קָדִימָה!
הוּא בְּאַפְרִיקָה פּוֹסֵעַ,
שָׁר בְּקוֹל מְזַעֲזֵעַ:
"אֲנִי הַמִּפְלֶצֶת, הַשֵּׁן הַקּוֹצֶצֶת,
אֲנִי הַגַּזְלָן הָרָשָׁע בַּרְמלַי.
וְאֵין לִי עִנְיָן עוֹד
בְּשׁוּם בַּנַנָנוֹת
וּבְשׁוּם שׁוֹקוֹלָדּוֹת
וּבְשׁוּם מַרְמֶלַדּוֹת,
כִּי רַק בִּילָדִים
קְטַנְטַנִּים, חֲמוּדִים -
כְּמוֹתְכֶם, יְלָדַי!"
בְּעֵינָיו נוֹרָאוֹת כְּבָר מַבְרִיק הוּא,
בְּשִׁנָּיו נוֹרָאוֹת הוּא חוֹרֵק,
מְדוּרָה נוֹרָאָה כְּבָר מַדְלִיק הוּא,
וּמִלָּה נוֹרָאָה הוּא צוֹעֵק:
"קָרבַּס! קָרבַּסַיִם!
אֲרוּחַת־צָהֳרַיִם!"
הַיְלָדִים בִּבְכִי עוֹנִים לוֹ,
מִתְיַפְּחִים מִתְחַנְּנִים לוֹ:
"בַּרְמלַי, בְּיוֹם צָרָה
חוּסָה נָא עָלֵינוּ,
אֶל אִמֵּנוּ הַיְקָרָה
חִישׁ מַהֵר שָׁלְּחֵנוּ.
לְעוֹלָם מֵאִמָּא עוֹד אָנוּ לֹא נִבְרָחָה
וְעַל אַפְרִיקָה הַזאת לְעוֹלָם נִשְׁכָּחָה.
הוֹי, אוֹכֵל־אָדָם חָבִיב, נִתְחַנֵּן אַפַּיִם:
סֻכָּרִיּוֹת לְךָ נַקְרִיב, תֵּה עִם עוּגתַיִם".
אַךְ הַפֶּרֶא הַמִּפְלֶצֶת עֲלֵיהֶם נָשָׂא קוֹלוֹ:
"לֹא!"
אָז לְגָד יְמִימָה סָחָה:
"מִישֶׁהוּ, נִדְמֶה לִי כָּכָה,
בְּמָּטוֹס אֵלֵינוּ תָּר.
זֶהוּ דוֹקְטוֹר, זֶהוּ דוֹקְטוֹר,
זֶהוּ דוֹקְטוֹר אוֹיְזֶמַּר!"
אוֹיְזֶמַּר אֵל גָּד וִימִימָה מְדַלֵּג,
אוֹיְזֶמַּר אֶת גָּד וִימִימָה מְחַבֵּק,
וּבְחִיּוּךְ נָעִים בְּלִי דַי
סָח לַפֶּרֶא בַּרְמלַי:
"הָהּ, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ,
יַקִּירִי מַר בַּרְמלַי,
נָא מַהֵרָה
וְשַׁחְרֵרָה
אֶת רֵעַי
אֶת יְלָדַי!"
אַךְ הַפֶּרֶא קוֹפֵץ וְחוֹטְפֵהוּ
וְאֶל תּוֹךְ הַמְּדוּרָה
מַשְּׁלִּכֵהוּ -
וְדוֹלֵק וְצוֹעֵק אוֹיְזֶמַּר:
"אוֹי זֶה רַע
אוֹי זֶה מַר!
וּשְׁנֵי הַיְלָדִים -
יְלָדִים אֻמְלָלִים ¬¬-
בַּמְּדוּרָה הַגְּדוֹלָה
מִסְתַּכְּלִים
וּבוֹכִים
וּבוֹכִים בֶּכִי מַר.