作词 : אודי שרבני
作曲 : מאור כהן
לונג-שוט לקומדיה
קלוז-אפ לטרגדיה
הלב הוא פרח של הגוף.
החור בנפש רק מחליד
והכאב שלא מגליד.
אני אזוּק הנפש
למוּד עבר ומתהלך עם זה בפנים –
נֵפֶל של תחמושת מחכה לתזוזה לא נכונה בתוך הבטן
חצי ירח על חצי פנים
האור, האלוהים, הכוכבים
העולם וקירותיו המתקלפים.
לונג-שוט לקומדיה
קלוז-אפ לטרגדיה
הלב הוא פרח של הגוף.
החור בנפש רק מחליד
והכאב שלא מגליד.
לפעמים, כמו בסרט לחימה אסייתי
הכתוביות לא תואמות את מה שכבר מצאתי –
חיים שלמים עוברים בין תנועות שפתיים לשפה המדובבת
שם האכזבה אורבת.
"אתמולַיִים", "מחָרַיִים" –
לא שלשום, לא מחרתיים.
אני צריך מילים שאין, בשביל לגשת למוכָּר
גם אם המצב הוא מרופט או מגונדר.
לונג-שוט לקומדיה
קלוז-אפ לטרגדיה
הלב הוא פרח של הגוף.
החור בנפש רק מחליד
והכאב שלא מגליד.
דוגמניות לשעבר רוקדות את העבר
מציאוּת בלי האדום בשינדלר –
תגיד הווה, והופ, זה לא מכבר.
כפתורי חיים נפלו ואי אפשר למצוא –
לא לכבות, לא להדליק
הבעיה היא שאני כבר לא יודע להדחיק.
לונג-שוט לקומדיה
קלוז-אפ לטרגדיה
הלב הוא פרח של הגוף.
החור בנפש רק מחליד
והכאב שלא מגליד.
היכן היציאה?
עור ישן על נפש – מתי היא משילה?
מתי תריסי עיניים נפתחים אל מול שמיים חדשים?
התקווה עכשיו עם אחרים
לטוּפה על הברכיים ומשהה בואה
צריך לזכור אותה כשזה תוקף, הבן זונה
בשביל לצאת מזה (אני יוצא מזה, אני יוצא מזה)
כי כשזה קורה אי אפשר לראות אותה, את התקווה
צריך להישבע ולשריין, לזכור שהיא בסוף שוב מגיעה
לזכור תווי פניה, שוב לפעם הבאה.
作词 : אודי שרבני
作曲 : מאור כהן
לונג-שוט לקומדיה
קלוז-אפ לטרגדיה
הלב הוא פרח של הגוף.
החור בנפש רק מחליד
והכאב שלא מגליד.
אני אזוּק הנפש
למוּד עבר ומתהלך עם זה בפנים –
נֵפֶל של תחמושת מחכה לתזוזה לא נכונה בתוך הבטן
חצי ירח על חצי פנים
האור, האלוהים, הכוכבים
העולם וקירותיו המתקלפים.
לונג-שוט לקומדיה
קלוז-אפ לטרגדיה
הלב הוא פרח של הגוף.
החור בנפש רק מחליד
והכאב שלא מגליד.
לפעמים, כמו בסרט לחימה אסייתי
הכתוביות לא תואמות את מה שכבר מצאתי –
חיים שלמים עוברים בין תנועות שפתיים לשפה המדובבת
שם האכזבה אורבת.
"אתמולַיִים", "מחָרַיִים" –
לא שלשום, לא מחרתיים.
אני צריך מילים שאין, בשביל לגשת למוכָּר
גם אם המצב הוא מרופט או מגונדר.
לונג-שוט לקומדיה
קלוז-אפ לטרגדיה
הלב הוא פרח של הגוף.
החור בנפש רק מחליד
והכאב שלא מגליד.
דוגמניות לשעבר רוקדות את העבר
מציאוּת בלי האדום בשינדלר –
תגיד הווה, והופ, זה לא מכבר.
כפתורי חיים נפלו ואי אפשר למצוא –
לא לכבות, לא להדליק
הבעיה היא שאני כבר לא יודע להדחיק.
לונג-שוט לקומדיה
קלוז-אפ לטרגדיה
הלב הוא פרח של הגוף.
החור בנפש רק מחליד
והכאב שלא מגליד.
היכן היציאה?
עור ישן על נפש – מתי היא משילה?
מתי תריסי עיניים נפתחים אל מול שמיים חדשים?
התקווה עכשיו עם אחרים
לטוּפה על הברכיים ומשהה בואה
צריך לזכור אותה כשזה תוקף, הבן זונה
בשביל לצאת מזה (אני יוצא מזה, אני יוצא מזה)
כי כשזה קורה אי אפשר לראות אותה, את התקווה
צריך להישבע ולשריין, לזכור שהיא בסוף שוב מגיעה
לזכור תווי פניה, שוב לפעם הבאה.